אני מסתכלת על הרזומה שלפני, והתמונה של הבחורה.
וצוחקת, איפה הימים שהיו פשוט מציעים שידוך בלי תמונות.
האם התמונות היום שרצות בוואצאפים או במיילים למי שאינו מחזיק טלפון חכם.
מנסה להיזכר איך התנהלו הדברים.
"בחורה מאד יפה",
תסבירי לי מה זה יפה
יפה יפה
סוג של רולטה
כי יפה זה בעיני המתבונן
הבחור יכול להתקשר לקבוע איתך? השדכנית שאלה אותי, ונכון זה לא מקובל לפני הדייט הראשון רק שבמקרה הזה, השדכנית בדרך לחוץ לארץ והיא חוששת שלא תהיה זמינה
תקבעו ביניכם ותעדכנו אותי.
הבחור צלצל, הקול שלו שדרן רדיו קול עמוק מרשים, שוחחנו מספר דקות, גלשנו מעט מנושא הפגישה וקבענו בלובי של מלון ענבל בירושלים
הלב שלי דפק, כולי מאושרת בדיוק הבחור שאני מחפשת הקול שלו לא הותיר ספק
ערב הפגישה כולי נרגשת.
הקול שלו עוד באוזניי.
ואז הוא הגיע, בין הקול למראה קשר מקרי לחלוטין.